ו' תשרי – יום פטירת הרבנית חנה

ו' תשרי, הוא יום ההילולא של הרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסון אמו של הרבי מליובאוויטש, אשר נפטרה ביום שבת קודש ו' תשרי תשכ"ה ומנוחתה כבוד בניו יורק. הרבנית חנה שניאורסון נולדה ביום כ"ח טבת תר"מ בעיר ניקולייב, לאביה הרה"ג הרה"ח ר' מאיר שלמה ינובסקי, שהיה רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל. בי"ג סיון תר"ס נישאה לכ"ק הרה"ג ר' לוי יצחק שניאורסון ובי"א ניסן תרס"ב נולד לזוג בנם בכורם, הוא – הרבי מליובאוויטש. מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם שניאורסון יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניה, פניה לא היה עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה אצרה בלבה ולא הביעה זאת לאיש. בשנת תרס"ט נקרא רבי לוי יצחק לכהן כרבה של העיר יקטרינוסלב. במשך שלושים שנות כהונת בעלה כרבה של יקטרינוסלב, עמדה הרבנית לצדו כ"עזר כנגדו" בעבודתו הקדושה. הרבנית בנוסף על היותה יודעת ספר ולמדנית, שלטה היטב בשפת המדינה והיתה משכילה ונוחה לבריות, ובכך תרמה לא מעט להצלחתו ולשפעתו של בעלה הרב. בשנת תרצ"ט נאסר רבי לוי יצחק בגלל פעילותו הנמרצת בחיזוק חומת הדת, ונגזר עליו עונש של גלות בעיירה צ'יאלי, עיירה נידחת בקזחסטן. מיד כשנודע לרבנית על מקום המצאו של בעלה, שמה נפשה בכפה והצטרפה אליו, מבלי הבט על הקושי והסיכון שבדבר. עם בואה לצ'יאלי הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו של בעלה. היא גם תרמה תרומה רוחנית יקרת-ערך, היא יצרה במו ידיה דיו מלאכותי וגם השיגה נייר כדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי התורה הנפלאים, שיצאו לאור עולם כשלושים שנה לאחר מכן. בשנת תש"ז הגיע הקץ לסיבלותיה ולנידודיה, כאשר יצאה בדרך לא דרך מרוסיה והגיע לפאריז. שם פגשה את בנה בכורה הרבי מליובאוויטש, אותו לא ראתה כעשרים שנה. מפאריז נסעו השנים לניו יורק, שם התחילה עבור הרבנית תקופה חדשה, תקופת אושר מזהירה, עם עלייתו של בנה על כס הנשיאות בי' שבט תשי"א. הרבי היה נוהג עמה בכבוד גדול, ומידי יום ביומו היה מבקר אותה, בימי שבת כבימי חול. אחד הסיפורים המפורסמים הוא, כאשר נפטר בנה, ר' ישראל ארי' לייב, נמנע הרבי מלומר לה זאת וצבע את הפסים הלבנים בנעלי הבד והשתדל להיות כמה שפחות בבית אימו בכדי שלא תשים לב שבנה נוהג מנהגי אבילות. לאחר כמה חודשים התלוננה הרבנית חנה שעבר זמן מאז שבנה, ר' ישראל ארי' לייב, כתב מכתבים. בתחילה הסביר לה הרבי שכנראה הוא עסוק, אך כאשר עברו מספר חודשים ועדיין לא התקבל שום מכתב ביקש הרבי מגיסתו – אשת ר' ישראל ארי' לייב – שתשלח מכתב, וכאשר הגיע המכתב פתחה אותו הרבנית חיה מושקא בכדי שהרבי יוסיף מספר שורות בשם אחיו. בהתוועדות ו' תשרי תשמ"ו (ביום היארצייט שלה) אמר הרבי: "..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת – כיצד לאפשר פירסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי – רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים דפנימיות התורה ע"פ חסידות חב"ד, וכל זה בכדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!…" על שמה של הרבנית הוקמו ברחבי תבל מוסדות "בית חנה".

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>