הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
חג השבועות
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
הפתגם השבועי
|
|
|
|
חסידות חב"ד :
|
|
הכל בדיוק!!!
|
|
לשנות את זוית הראיה
|
|
ריקנות בראש – מחשבות פרועות
|
|
שכר מצוה - צוותא וחיבור
|
|
לחיות עם הזמן
|
|
ארבעת המינים – סמל לאחדות העם!
|
|
אין דבר יותר שלם מלב שבור (הרבי מקוצ'ק)
|
|
חמישה אופנים בעבודת התשובה
|
|
מעשה אבות סימן לבנים
|
|
אין זמן 'לריב'
|
|
מעלות המין האנושי
|
|
מבוא והקדמה ללימוד בספר התניא
|
|
מקור הכח האמיתי
|
|
עסק התורה הוא נצחי וללא הפסק
|
|
קיום העולם תלוי ומותנה בעבודת האדם
|
|
יוקר ה'עבודה' בזמן הגלות
|
|
אין לחפש 'פטנטים' ו'קצורי דרך' – יש להתייגע!
|
|
התורה מגלה מעלת הנשמות
|
|
אנחה יהודית – נחמה העולה מן העצם
|
|
כיצד להיפטר מדאגות
|
|
לדרוש בטובת הזולת – לעוררו לתשובה
|
|
יש חיים לאחר המוות
|
|
חג שבועות הוא זמן המוכשר
|
|
דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב
|
|
הכל בדיוק!
|
|
לפענח המסרים העליונים
|
|
המרומם זולתו - מתרומם
|
|
אהבת הבורא היא אהבת ישראל
|
|
חובת מימוש היכולת האישית במלואה
|
|
יתרון החכמה הבאה מתיקון הסכלות
|
|
לטהר את האויר ולהאיר את העולם
|
|
מהו חסיד
|
|
יהודי – לשון מודה על האמת
|
|
לכל אחד ואחת משש מאות אלף שורשי נשמות ישראל יש חלק בתורה, אות אחת בתורה, ולכן נהגו כל ישראל לכתוב אות בתורה - ועמלק מצנן את קדושת התורה
|
|
אדמו"ר הזקן סידר לפני אנשי שלומנו את עניין העבודה בכוחות השכל, בחיפוש אחר האמת, שיבקרו כל תנועה, שתהיה רק כפי האמת ורק על ידי עבודה
|
|
עבודת האהבה
|
|
מצוות ההתבוננות ומעלתה
|
|
כאשר מביטים בחוזקה על אדם, נאלץ הוא להחזיר מבט, כי הבטה פנימית מעוררת עצם הנפש - וכך גם בכוח המחשבה...
|
|
גלות מצרים ברוחניות הוא מה שהנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלוקית
|
|
עבודתנו היא עבודת האור
|
|
"האדמו"ר האמצעי ענה לאחד ביחידות: "כאשר אחד משוחח עם זולתו בענייני עבודת ה', ולומדים יחד – הרי זה מצב של שתי 'נפש האלוקית' נגד 'נפש הטבעית' אחת"
|
|
כשמעמידים פנס - מתקבצים החפצים באור
|
|
שלמות ביטויה של האמונה הטהורה - מעשים
|
|
על שבת נאמר בזוהר שממנו מתברכין כל הימים
|
|
כששומעים דבר לא טוב על אחד מישראל, גם אם אין מכירים אותו, צריך להצטער
|
|
אין להתעלם ולהיבדל מן החשוך ומן המר כי אם להאירם ולהמתיקם
|
|
בצירוף ואיחוד כל הפעולות הפרטיות... נשלמה כוונה העליונה בסוד הבריאה כולה
|
|
עניין יסודי בתורת החסידות היא עבודת האדם במסירות נפש לעדן מידותיו הטבעיות
|
|
לכל אחד מישראל יש לו תעודה רוחנית בחיים, והוא: להתעסק בעבודת הבניין לעשות דירה לו יתברך
|
|
'מצוה' לשון צוותא וחיבור. היינו שהעושה מצוה מתחבר עם העצמות ברוך הוא, אשר הוא המצווה את הציווי ההוא. וזהו "שכר מצוה מצוה", שבזה שנתחבר מקיים המצוה עם עצמות אור אין סוף מצווה הציווי, הרי זהו שכרו
|
|
"אם בחוקותי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם" - לימוד התורה וקיום המצוות הם טבעת הקידושין שבהם קידש הקב"ה את ישראל להתחייב לזון אותם ולפרנסם
|
|
ברית כרותה לתעמולה ועבודה במועצות חכמה ובקירוב הדעת שאינה חוזרת ריקם
|
|
ברית כרותה לתעמולה ועבודה במועצות חכמה ובקירוב הדעת שאינה חוזרת ריקם
|
|
אמר הרב המגיד ממעזריטש תורה - ושבת עד הוי'ה אלוקיך, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר "הוי'ה", שהוא למעלה מהעולמות, יהיה "אלוקיך"
|
|
ה' יתברך יוצר מהרוחניות גשמיות, ועם ישראל יוצר מהגשמיות רוחניות
|
|
תורת החסידות דורשת, כי תחילה להוכחה, צריכים להסיר את הציפורנים, לא לדקור
|
|
עולם הזה הוא עולם השקר - לכן הנה גם בטוב מעורבת פסולת, וצריך בירור בדרך מלמטה למעלה ובדרך מלמעלה למטה
|
|
ה"צמח צדק" סיפר: הבעל שם טוב מאוד חיבב אור, ואמר: אור בגמטריא 'רז' - היודע סודו של כל דבר, מסוגל הוא להאיר את הדבר (על־פי 'היום־יום' ו' אלול)
|
|
עבודת חיזוק המעשים טובים, הדיבורים החיוביים והמחשבות המועילות, כמוה כחיזוק בריאות כל הגוף כולו, הנותנת כוח לעשות חיל בדרך העולה לרפואה השלמה
|
|
ההתעסקות בדרכי החסידות היא חובת גברא, מבלי הבדל בין גדול וקטן בידיעת דברי אלוקים חיים
|
|
באהבת יהודי אוהבים את הקב"ה, שהרי ביהודי קיים חלק אלוקה ממעל, ומתוך אהבת היהודי, הפנימיות שבו, ממילא אוהבים את הקב"ה
|
|
האדם שהוא בבחינת 'סור מרע ועשה טוב' צריך לרדוף ולבקש לעשות שלום בין הגשמי לבין חיות האלוקי שמחייהו
|
|
מעלת המשיח היא שיהיה הוא עניו, שגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמד תורה עם האבות ומשה רבנו עליהם השלום, בכל זאת יהיה בתכלית הענוה והביטול, ללמוד גם עם אנשים פשוטים.
|
|
מעלת המשיח היא שיהיה הוא עניו, על אף אף שיהיה בתכלית הגדלות
|
|
תגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו"מנקה" את הלב. הנהגה טובה חסידית מאירה את הבית. ניגון חסידי מחזק את התקווה והביטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה
|
|
יש לדעת כי מצויים אנו בעידן 'עבודת הנסיונות' - עבודה שאינה תלויה אלא במסירות נפש שלא להתפעל מן ההסתר וההעלם הכפול ומכופל
|
|
מצינו שעיקר חיבתו של הקב"ה לאברהם אבינו עליו השלום היה "למען אשר יצווה (יחבר) את בניו ואת ביתו". היינו, שכל גודל עבודתו בניסיונות שעבר אינו בערך לגבי העניין של יצווה ויחבר אחרים, מה שיזכה אחרים
|
|
רוחניות וגשמיות הפכים הם בעצם מהותם; מעלה בגשמיות היא חסרון ברוחניות
|
|
השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים...
|
|
שלא ליהנות מהעולם הזה במלוא המובן - הוא רק הכנה טובה לעבודה; עניין העבודה הוא לעשות את הגשמי כלי לאלוקות
|
|
הנר שבך הוא טוב, אך חסר לך מי שידליקו; על ידי הכאה בכוח באבן של נפש הבהמית, ניתז ניצוץ אש, שהוא מצית את האש האלוקי
|
|
מלאכת הניקוי והטיהור של מחשבותינו, דיבורינו ומעשינו בפועל ממש אינה יכולה להתבצע כי אם בעבודה בכוחות עצמנו, ובזה אין להסתמך אפילו על ה'משה' שבדור
|
|
בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהילים בתמימות
|
|
כלל גדול הוא בתורת חסידות חב"ד שאין על מי להסתמך (וגם לא אצל מי להתפנק)
|
|
שלא ליהנות מהעולם הזה במלוא המובן - הוא רק הכנה טובה לעבודה; עניין העבודה הוא לעשות את הגשמי כלי לאלוקות (ע"פ 'היום־יום' י"ז סיוון)
|
|
יהא מצבו הפנימי אשר יהא, מכל מקום, בכל הנוגע לפועל, שליט מוחו של הבינוני על לבו, להביא את מלחמת הנפשות שבקרבו לכלל הכרעה גמורה
|
|
לפרקים בעתים מזומנים, בשעת 'מוחין דגדלות' בעליונים, מתעלה הבינוני בעבודתו לרגעי שיא מופלאים, בהם השפע הנמשך מלמעלה מוצא אותו מוכן ומזומן, כחייל מאומן ומצויד בכלים, לקולטו בפנימיות
|
|
תכלית הגותו של ה'פנימי' היא היגיעה להסביר לעצמו עניינים רוחניים דקים עד אשר יקלוט ויבין אלקות גם בשכלו האנושי (נפש השכלית), ויתירה מזו, עד שיעכלם ויבינם היטב אפילו בשכלו האנוכי (נפש הבהמית), בבחינת "קרבת אלקים לי טוב"
|
|
עיקר עניינו של הבינוני כל ימיו, והיא תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה, הוא העיסוק המתמיד בעבודת ההתבוננות כדרך חיים (בינוני גם מלשון מתבונן).
|
|
אמנם באמת לאמיתו, גבהה וגדלה מעלת מדרגת הצדיק, שלא בערך, לגבי זו של הבינוני. אצל הצדיקים, מולכת נפשם האלקית בכל אברי גופם ('מולכת' דווקא, כי לשון זו מורה על העדר כל התנגדות למלוכה, ככתוב "מלכותו ברצון קבלו עליהם")
|
|
כשם שפעולת האדם החיובית בהווה פועלת על כל המשך הזמן שלאחרי זה, שהפעולה שברגע זה היא באופן שיש לה המשך נצחי, כך גם בנוגע לפעולתה של עשייה זו שבהווה על העבר - הוא עניין התשובה
|
|
תוקף הדעת דקדושה והיעדר מורך והססנות, המאפיינים את הנהגת הבינוני בהווה, מעידים על היותו שלם עם עצמו שכן הרמוניה פנימית שוררת בתוכו
|
|
ומשהוסרה כבדות העבר, ממילא הוקל משקלם של החיים בהווה, וכמו מאליהם התפוגגו גם חרדותיו מפני העתיד. כדברי חז"ל שהפחדן הוא זה שעבירות בידו, וכמבואר בפנימיות התורה שתופעת החרדות נובעת מסכסוכי האדם בתוכו עם עצמו
|
|
הבינוני הוא זה אשר בן חורין הוא להתרכז בשליחות נשמתו עלי אדמות, באשר השיב לעצמו את יכולת האדם לעסוק בשני אופני העבודה האמורים
|
|
אף ש'תמידים כסדרם' ו'מוספים כהלכתם' הם שני אופני עבודה שונים זה מזה, מכל מקום, שלימות העבודה היא על ידי חיבור שניהם, היינו, שהחידוש החד פעמי יומשך ויפעל גם בעבודה הרגילה ועד שתהיה חדורה בחידוש
|
|
אמנם ההכרה בקדושתם של החיים תובענית היא ומחייבת. על האדם להחזיר ליוצרו מענה דומה לפי ערכו, להשיב לבורא כגמולו על מתנת החיים שזכה בה. וכי יש בכח האדם המוגבל להשיב לבורא כגמולו?!
|
|
כדי להבחין בדלת סתרים זו שבהווה, אין די בראיה סתמית המרפרפת בשטחיות מלמעלה על פני הדברים. זקוקים למאור עיניים פנימי המבחין בין עיקר לטפל, המאפשר חדירה לפשטותם הפנימית של החיים
|
|
שני צדדים סותרים זה לזה, מואר ואפל, בונה והרסני, מתגוששים בקרבו של האדם, נאבקים על הזדהותו. הבינוני הוא זה שלעולם אינו מניח לצידו האפל לממש תאותו
|
|
התבוננות ראויה לשמה היא רק כאשר הענין שמתבונן בו יוצר תהודה והזדהות בתוכו על דרך 'תחשוב טוב - יהיה טוב'
|
|
כלל גדול הוא בתורת חסידות חב"ד ש'אין על מי להסתמך (וגם לא אצל מי להתפנק), יש להתייגע בסבלנות ובקירוב הדעת, אזי בעזרת ה' יתברך אפשר ליישב הכל.'
|
|
צליליה העדינים של האמת שבדברי הבעל שם טוב האמורים, ערבים אמנם לאוזנינו הפנימית, שהרי לפעמים חווים גם אנשים כערכנו את התנוצצותו של 'נר ה'' שבקרבנו
|
|
רובם המכריע של בני האדם אינם נתבעים לפעול היפוך גמור במהות ישותם האנוכית ומציאותם הגשמית. אין זה מתפקידם לעסוק בעבודה לא להם באשר אינם 'בנויים' לכך. מהם תובעת ההשגחה העליונה לדעת מקומם ולהתמקד כל ימיהם בהשכנת הרמוניה בין הפכים
|
|
הנפש האלקית 'טהורה היא' ואינה צריכה תיקון. תכלית ירידתה להתלבש בגוף בשר ודם והימצאותה בעולם הזה כל משך חיי האדם, הוא רק לצורך קיום שליחותה, לתקן ולזכך הנפש הבהמית, הגוף וחלקו של האדם בעולם הגשמי שבא עמו במגע
|
|
נתינת הכח שבעצם הגדרת המטרה האמורה והכרת מעלותיה אינה מותירה לנו אלא את ההחלטה לשנס מותניים ולהתחיל במלאכה. ו'לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל' ו'פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול'
|
|
בידו של הבקיא בספר התניא מענה מידי, 'בזמן אמת', לכל קושיה ותהיה בכל תחום מן התחומים בחיי האדם, הן בינו לבין עצמו והן ביחסו לזולת
|
|
אין די מילים לתאר גודל מעלת שינון כל התניא כולו, מילה במילה בע"פ. אולם ההשקעה העצומה הנדרשת מזה החפץ לזכות בבקיאות רחבה, יסודית ומעמיקה שכזו היא למעלה מכוחותיו של האדם המצוי, ואינה בבחינת הוראה לרבים
|
|
וידוע מענהו של הרבי לאברך ששאל ביחידות מה עליו לעשות כדי להיות מקושר אליו: "תלמד תניא בע"פ, ותחזור על זה ברחוב. כך תהיה מקושר אלי, כי גם אני חוזר תניא ברחוב."
|
|
חשיבות עצומה להפצת מקור מעיין מים חיים המטהר שבספר התניא 'חוצה', וסגולה מיוחדת טמונה בספר זה לחולל גילוי רצון העצמי
|
|
ספר התניא הוא ספר התורה שבכתב בתורת חסידות חב"ד. לא רק שכל פתגם ופתגם הוא מדויק ומכוון, אלא אף כל מלה ומלה מדויקת בחסר ויתיר
|
|
ספר התניא הוא פנימיות התורה שהיא למעלה מקושיות, ובזה שבעל התניא כתב בהקדמתו לספרו שהתניא הוא במקום יחידות
|
|
דווקא בתקופתנו יש לפרסם ברבים ולהדגיש כי המושיע הפרטי של האדם מצוי בתוכו פנימה!
|
|
מחזור ההוצאות המרובות של 'תניא - מודעות עצמית ביהדות' עולה בהרבה על ההכנסות...
|
|
גאוניותו של האמן מתבטאת ביכולתו לנתק את עצמו מחיצוניותו של החפץ שהוא מצייר, להביט עמוק פנימה אל החפץ ולראות את מהותו
|
|
אהבה היא הגברת הצורה על החומר, הנפש על הגוף - הרבי
|
|
את מרבית ידיעותינו והתקדמותנו אנו מפתחים בזמני קשיים ולא בזמנים רגועים ושקטים- הרבי
|
|
חינוך אישיותו של הילד קודם ללימודו האקדמי, מכיון שלימוד המדעים כולם הינו חסר תוכן באם אינו מבוסס על יסודות איתנים של אישיות טובה. - הרבי
|
+ 
+ 
