חג הסוכות – חג האסיף – זמן שמחתנו

אמר ר' אבין: "משל לשניים שנכנסו אצל הדיין, ואין אנו יודעין מי ניצח, אלא מי שנושא שרביט בידו (בצאתו מלפני הדיין) – אנו יודעים שהוא המנצח. כך ישראל ואומות העולם באים ומקטרגים (אלו על אלו) לפני הקדוש ברוך הוא בראש השנה, ואין אנו יודעים מי ניצח; אלא במה שישראל יוצאים מלפני הקב"ה ולולביהם ואתרוגיהם בידם – אנו יודעים שישראל הם המנצחים".
חג הסוכות במקורות
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים המוזכרים בתורה (ויקרא כ"ג, לד-לו):
"בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה (למנין החודשים בתורה המתחיל בחודש ניסן) חג הסוכות שבעת ימים לה'. ביום הראשון מקרא קודש, כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אשה לה', ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם, והקרבתם אשה לה', עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו".
התורה אף מביאה טעם למצות הישיבה בסוכה (ויקרא כ"ג, מב,מג):
"בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען יידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוקיכם",
על שם מצות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה.
החג נקרא גם "חג האסיף", משום שחל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כחי ועוצם ידי" למלא את לבנו.
מלבד מצות הישיבה בסוכה, מצווים אנו במצוה נוספת בחג הסוכות – נטילת ארבעת המינים. וכך נאמר באותו פרק בספר ויקרא פסוקים ל"ט-מ"א:
"אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי, באספכם את תבואת הארץ, תחוגו את חג ה', שבעת ימים; ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון. ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר (הוא האתרוג) כפת תמרים (לולב), וענף עץ עב ת (הדס), וערבי נחל (ערבה); ושמחתם, לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים. וחגותם אתו חג לה', שבעת ימים בשנה: חוקת עולם לדורותיכם, בחדש השביעי תחוגו אותו."
בחג זה מצווים אנו במיוחד על מצות השמחה, ככתוב: "ושמחת בחגך… והיית אך שמח". כך גם נאמר בנוגע למצות הלולב: "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים". לפיכך בתפילות החג נקרא החג גם "זמן שמחתנו".
חג הסוכות נפתח, אפוא, בחג ('יום טוב'), שבו שובתים ממלאכה, ונמשך עוד ששה ימי חול המועד ומסתיים ביום השביעי. ביום השמיני חל חג שמיני עצרת ושמחת תורה שגם הוא 'יום טוב' ואסורים בו במלאכה.
בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים במהלך החג שבעים פרים, רמז לשבעים אומות העולם. חג הסוכות הוא, אפוא, מקור הכח וההגנה לסוד קיומו של עם ישראל בשלום ובבטחון, "כבשה אחת בין שבעים זאבים".
מצוות חג הסוכות
ישיבה בסוכה – בליל החג הראשון מצוה לאכול בסוכה. הסוכה צריכה להיות עשויה משלוש דפנות לפחות, העשויות מחומר חזק וקשיח. הסכך צריך להיות צפוף, כדי שרוב שטח הסוכה יהיה מוצל. קודם הסעודה בסוכה עושים את 'קידוש' החג, ובליל א' מברכים קודם "לישב בסוכה" ולאחר מכן את ברכת "שהחיינו". מעתה ועד שמחת תורה (ולא עד בכלל) אוכלים את כל הארוחות בסוכה.
ארבעת המינים – מקיימים מצוה זו בכל יום מימי החג, חוץ מבשבת. לפיכך כאשר היום הראשון של חג הסוכות חל בשבת, אין נוטלים לולב ואתרוג ביום זה, ומתחילים במצוה זו רק ביום הראשון של חול המועד; מהדרים לקיימה בסוכה. אוחזים את הלולב (עם ההדסים והערבות) ביד ימין ומברכים "על נטילת לולב". לאחר מכן לוקחים ביד שמאל את האתרוג ומברכים "שהחיינו". בסיום הברכה מצמידים את האתרוג ללולב ומנענעים אותם לעבר ארבע רוחות השמים ולמעלה ולמטה. את ברכת "שהחיינו" מברכים רק בפעם הראשונה. זמנה של המצוה: מזריחת השמש ועד שקיעתה. נשים פטורות ממצוות ישיבה בסוכה ונטילת לולב, ומכל מקום הן רשאיות לקיימן ולברך עליהן.
שמחת בית השואבה – מצוה מיוחדת לשמוח בחג הסוכות. על כן שמחים בכל לילה מלילות החג בשירה ובריקודים, זכר ל"שמחת בית השואבה" שהיתה נוהגת בבית המקדש. על שמחה זו אמרו חז"ל: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
בחג הסוכות נידונים על המים, לכן מרבים בתפילות יום 'הושענא רבה' בבקשות על המים. ביום זה הנהיגו הנביאים (מטעמים המובאים על פי סוד בתורת הקבלה) לחבוט בקרקע 5 חבטות על ידי אגודה של 5 ערבות.

חג שמח!!!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>